החלטה בתיק רע"פ 5406/04

            כנגד המבקש הוגש לבית-משפט השלום בירושלים, ביום 1.9.03, כתב אישום. הצדדים הגיעו להסדר טיעון, שבעקבותיו תוקן כתב האישום, כך שכלל חמישה אישומים נפרדים, בגין עבירות של ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות - לפי סעיפים 415 סיפא + 25 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: חוק העונשין) (שתי עבירות); קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות - לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין (ארבע עבירות); שימוש במסמך מזויף - לפי סעיף 420 לחוק העונשין (ארבע עבירות); התחזות כאדם אחר - לפי סעיף 441 רישא לחוק העונשין (שבע עבירות); הכשלת שוטר בשעת מילוי תפקידו - לפי סעיף 275 לחוק העונשין (שתי עבירות); ניפוק שטרי כסף שלא כדין - לפי סעיף 465 לחוק העונשין; קבלת דבר במרמה - לפי סעיף 415 רישא לחוק העונשין; הוצאת חשבוניות מס פיקטיביות - לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו - 1975 (להלן: חוק מע"מ); פעל במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס שאותו אדם חייב בו בנסיבות מחמירות - לפי סעיף 117(ב 2)(3) לחוק מע"מ; מרמה, ערמה ותחבולה - לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א - 1961.

            לפי הנטען בכתב האישום, המבקש ביצע שורה של עבירות מרמה חמורות, התחזות לאחר ועבירות נוספות, נשוא מספר פרשיות שונות. בין פרשיות אלו, ניסיון של המבקש להעביר בעלות בקרקע שאינה שייכת לו, ללא ידיעת הבעלים וללא הסכמתם, תוך התחזות לאדם אחר בפני מספר אנשים ועשיית שימוש בתעודת זיהוי מזויפת; הצגת מצג שווא (מספר פעמים) בפני שוטרים על-מנת לקבל אישור הנושא פרטי זהות מזויפים, שישמש את המבקש להתחמקות במחסומים באם ייעצר כחייב מעצר ודרוש חקירה; ניפוק שטרי כסף שלא כדין ועשיית שימוש בשטרות מזויפים, בשני אירועים נפרדים, בקניית טובין; התחזות לאחר במהלך חקירת משטרה וכן הוצאת חשבוניות מס פיקטיביות בסכום כולל של 4,646,364 ש"ח, כשהמס הגלום בהן הוא בסך של 796,682 ש"ח ושלשל לכיסו לפחות סך של 47,800 ש"ח.

            בית-משפט השלום בירושלים (כב' השופט ח' לי-רן) הרשיע את המבקש, על-פי הודאתו, ובמסגרת הסדר טיעון, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום והטיל עליו, ביום 5.11.03, עונש של חמישה-עשר חודשי מאסר לריצוי בפועל, שמניינם מיום מעצרו; ארבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים; קנס בסך של 45,000 ש"ח או חמישה חודשי מאסר תמורתם. כן קבע בית-המשפט, כי מוצגים שנתפסו יחולטו או יושמדו או יוחזרו לבעליהם, לפי העניין, וכי המבקש יפצה את בעלי החנויות להם מסר שטרות כסף מזויפים.

            ביום 21.12.03, הגישה המשיבה - מדינת ישראל (להלן: המדינה) ערעור לבית-המשפט המחוזי בירושלים על קולת העונש. בית-המשפט המחוזי (כב' סגנית-הנשיא י' הכט והשופטים מ' רביד ו-צ' זילברטל) קיבל את הערעור וקבע, כי העבירות אותן ביצע המבקש מצביעות על תעוזה ועל שיטה שמטרתן לקדם את מטרותיו הנלוזות. עוד קבע בית-המשפט, כי הנזק שיכול היה המבקש לגרום לבעליו של המקרקעין אותם ניסה לגזול במרמה, והנזק שהיה יכול להגרם עקב כך לאמינות מרשם המקרקעין, הוא רב. כמו-כן קבע בית-המשפט, כי התופעה של סחר בחשבוניות מס פיקטיביות היא חמורה ובתי-המשפט מצווים להילחם בתופעה זו ולהעניש בחומרה את מי שנתפש בקלקלתו. עוד נקבע, כי לא היה מקום לתת משקל כה רב להודאתו של המבקש ולחרטתו, אשר כלל אינה עולה מתסקיר שירות המבחן וכי ריבוי העבירות, התחכום והחומרה שבהן מצדיקים החמרה בעונשו.

            לאור האמור לעיל, גזר בית-המשפט המחוזי על המבקש שלושים חודשי מאסר לריצוי בפועל, והותיר את יתר חלקי גזר-הדין של בית-משפט השלום על כנם. בית-המשפט המחוזי ציין, כי אינו ממצה את הדין עם המבקש.

            מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, בגדרה טוען המבקש, כי בידיו עובדות חדשות הנוגעות לאופיו ולהתנהגותו, אשר לא הובאו בפני בית-המשפט המחוזי ושיש בהן כדי להשפיע על חומרת העונש.

            מנגד, טוענת המדינה, כי מדובר בעבירות קשות וכי תמונת נסיבותיו האישיות של המבקש, אשר עולה מן התסקיר, רחוקה מלהצטייר כתמונה קשה. המדינה מוסיפה וטוענת, כי מן התסקיר עלה, שהמבקש גדל בסביבה נורמטיבית ובמשפחה תקינה.

            לאחר שבחנתי את בקשת רשות הערעור, נחה דעתי, כי דינה להידחות.

רשות ערעור ניתנת רק במקרים חריגים, המעלים שאלות בעלות חשיבות חוקתית; מקרים, בהם יש לתרום לאחידותה של ההלכה; מקרים, בהם חשיבות עניינית לבעיה משפטית המועלית בהם; מקרים בהם יש חשיבות ציבורית בעניין; במילים אחרות, מקרים בהם החשיבות המשפטית חורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123). הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית, החורגת מעניינם הספציפי של הצדדים, אשר נדון כבר בפני שתי ערכאות. המבקש לא הצביע על עילה המצדיקה דיון ב"גלגול שלישי".

            כלל הוא כי טענות הנוגעות לחומרת העונש אינן מקימות עילה לדיון ב"גלגול שלישי" (ראו רע"פ 9655/02 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם)), למעט במקרים יוצאי דופן ובמקרה דנן, לא מצאתי מקום לסטות מן הכלל. גם לגופו של עניין, נוכח אופיין של העבירות בהן מדובר, ריבוין והנזק שהן עשויות להסב, לא ראיתי בדברים שהעלה המבקש כל טעם, המצדיק התערבות בעונש שהוטל עליו.

            מעבר לנדרש יוער, כי עסקינן, בין היתר, בעבירות מס, ויפים הדברים אשר קבעתי במקום אחר לעניין עבירות אלו:

"עבירות המס הכלכליות הפכו בשנים האחרונות להיות רעה חולה  ומכאן יש מקום ליתן לכך משקל בענישה על הפן ההרתעתי. כך שבבוא בית המשפט לגזור את דינו של אדם אשר הורשע בעבירות מסוג זה, לא ייתן משקל לנסיבות אישיות ולמצוקה כלכלית".

(ראו ע"פ 6474/03 יוסף מלכה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)).

             אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

           ניתנה היום, ט"ז בתמוז, תשס"ד (5.7.04).

                                                                                      ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: